זכויות יוצרים בישראל

מהי זכות יוצרים?

זכות יוצרים היא זכות המוקנית לבעלי יצירות מקוריות לפרסם, להציג או להעתיק את היצירה באופן בלעדי ולמנוע מאחרים לעשות כן. הזכות מוקנית ליצירות ספרותיות, דרמטיות, מוזיקליות ואמנותיות. זכות היוצרים משתרעת על פני תחומים רבים לרבות שירים ולחנים, ספרים, סרטים, מחזות, יצירות אדריכלות, תוכנות מחשב, ועוד. החוק החל על דיני זכויות יוצרים הוא חוק זכות יוצרים - 2007 (שהחליף את חוק זכות יוצרים, 1911 ופקודת זכות יוצרים - 1924).

מה היקף ההגנה שמקנה לי זכות היוצרים? 

זכות היוצרים מקנה לבעליה את הזכות הבלעדית לעשות שימוש ביצירה, להעתיקה, ליצור יצירות נגזרות ממנה ולהפיצה, ולמנוע מצדדים שלישיים לעשות פעולות אלה. ההגנה משתרעת על פני 70 שנה לאחר מות היוצר. חשוב להבין כי זכות היוצרים מקנה הגנה על ביטוי (expression) ולא על רעיון (idea).

מה עליי לעשות כדי להנות מהגנת זכות יוצרים? 

לא צריך לעשות דבר על מנת להנות מהגנת זכות יוצרים - זכות היוצרים בישראל מוקנית ליצירה העומדת בקריטריונים באופן אוטומטי. המדינה היחידה בה המצב שונה היא ארה"ב, בה יש לרשום את זכות היוצרים בלשכת זכויות היוצרים אם רוצים בנסיבות מסויימות לאכוף אותה בהליכים משפטיים.

האם מותר לעשות שימוש כלשהו ביצירה המוגנת בזכות יוצרים? 

קיימים שימושים מותרים והגנות שונות בחוק ובפסיקה המאפשרים לעשות שימושים שונים ביצירות מוגנות. חריג חשוב הוא חריג השימוש הביתי והפרטי המאפשר לעשות העתקים לשימוש ביתי ופרטי. כמו כן, החוק מרשה גם שימוש הוגן בין השאר לשם לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה ותמצית עיתונאית. חריג השימוש ההוגן הוא החריג הבעייתי מכיוון שהוא נתון לפרשנויות בכל מקרה לגופו, כאשר על בית המשפט לאזן בין זכויות משתמשים וחופש הביטוי לבין זכות היוצר להגן על יצירתו. גורמים שונים משפיעים על ההחלטה האם מדובר בשימוש הוגן, ביניהם אופי השימוש, האם מדובר בשימוש מסחרי, היקף הנטילה מהיצירה המקורית, השפעת השימוש על ערך היצירה, ועוד. כך, למשל, צילום מספר עמודים מספר על ידי סטודנט אינו מהווה הפרת זכות יוצרים בעוד אם אותו סטודנט יצלם את הספר כולו וימכור את הצילומים לחבריו מדובר בהפרת זכות יוצרים. המקרה המפורסם ביותר בישראל בנושא זה היה פסיקת בית המשפט העליון כי השימוש הפארודי שעשה דודו גבע בדמות ברווז מהווה הפרת זכות יוצרים בדמותו של דונלד דאק של חברת דיסני.

האם ניתן להגן על רעיון באמצעות זכות יוצרים?

לא. אחד מהנושאים הבסיסיים בזכויות יוצרים הוא האבחנה בין רעיון לביטוי (הנקראת באנגלית the expression/idea dichotomy). זכות היוצרים מקנה הגנה רק על הביטוי ולא על הרעיון גרידא. אבחנה זו, העומדת בבסיס דיני זכויות יוצרים מאז ומעולם, קיבלה ביטוי מפורש בס' 7ג לפקודת זכות יוצרים שנחקק בשנת תש"ס כחלק מהתאמת דיני הקניין הרוחני להסכם TRIPS, ולאחר מכן בחוק זכות יוצרים החדש. קיימים מקרים בהם האבחנה בין הרעיון לביטוי קשה וסוגיה זו עולה לעיתים תכופות במסגרת תביעות הפרה. הגנה על רעיון גרידא עשויה לחסות תחת כנפי דינים אחרים במשפחת דיני הקניין הרוחני, כגון סוד מסחרי או דיני הפטנטים.

כיצד ניתן לאכוף את זכות היוצרים כנגד מפרים?

בעל זכות יוצרים הסבור כי זכויותיו הופרו יכול לנקוט בתביעה אזרחית כנגד המפר. בתביעות אלו בדרך כלל נתבעים סעד של פיצויים וצו מניעה. מכיוון שלעיתים קשה להוכיח את הנזק, חוק זכות יוצרים מאפשר לתבוע פיצויים ללא הוכחת נזק בסך 0 - 100,000 ש"ח לכל הפרה. חוק זכות יוצרים אף מגדיר הפרת זכות יוצרים כעבירה פלילית. לפיכך, ניתן לפנות לרשויות החוק, באמצעות הגשת תלונה למשטרה, על מנת שימצו את הדין עם המפר בפן הפלילי.

מיהו הבעלים בזכות היוצרים? 

ככלל, הבעלים בזכות היוצרים הוא מחבר היצירה. כאשר היצירה חוברה תוך כדי עבודה ברירת המחדל היא כי הבעלות ביצירה היא של המעביד, למעט אם יש הסכם הקובע אחרת, או בהתקיימות חריגים חלקיים אחרים.

מהי זכות מוסרית?

הזכות המוסרית (או בשמה הלועזי moral right או בצרפתית droit moral) מוגדרת בחוק זכות יוצרים כזכות המחבר לאיזכור שמו ושלא ייעשה ביצירתו שום סילוף או פעולה שיש בה כדי לפגום בערך היצירה או לפגוע ביצירה או במחברה. הזכות המוסרית מנותקת מהזכות החומרית-כלכלית ביצירה, ואף אם זכות היוצרים החומרית ביצירה הועברה לצד שלישי (למשל בהעברה או בעקבות יחסי עובד-מעביד), הזכות המוסרית נותרת בידי המחבר המקורי של היצירה. פגיעה בזכות המוסרית היא עוולה אזרחית עליה יחולו הוראות פקודת הנזיקין.